<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ש"ס</h1>
<h2>דף עו.</h2>
צא ולמד כמה עיוותו עלינו את הדין מגיהי ספרים מההיא דאמרי' בכיצד צולין (בא) [רב] אמר עילאה גבר ושמואל אמר תתאה גבר. ופריך עליה דשמואל מה דתנן נפל מרוטב על הסלת יקמוץ את מקומו. בשלמ' לרב דאמ' עילאה גבר כו' אלא למאן דאמר תתאה גבר אקורי קמקיר ליה. והיה כתוב בספרים (ובביטול) [וביטול] את מקומו סגי. ומחקוהו רבותינו כי לא ידעו מה הוא. והוקשתי על גירסתן מאי האי דפריך תלמודא אקורי קמקיר ליה ושרי אדרבה אסור הוא הסולת וצריך לקמוץ את מקומו ועל כרחיך האי רוטב חי הוא וקאי על אל תאכל ממנו נא (ולהעלותו) [ולצלותו] אי אפשר משום הסולת שיתחמם ויצלהו. דאי בנצלה כל צורכו מה בכך אם נטף על הסולת וכי אסור לחתוך פסח (חי) [חם] בסכין משום דילמא מיחם ליה דאע"ג דאמרי' בפר' כל שעה צלאו ואח"כ בישלו חייב משום דרבי רחמנא בשל מבושל כדמפרש התם. אלא הכי עיקרא דשמעתא כמו שהיתה כתובה בספרי' [ישנים] אשר מעולם. אלא לשמואל דאמר תתאה גבר אמאי יקמוץ את מקומו אקורי קמקיר ליה (ובביטול) [וביטול] את מקומו סגי דבעל כורחך ההוא רוטב שנטף אין לו תקנה וצריך ליטול את מקומו אבל לקמוץ שנוטל יותר כיון דתתאה גבר לא היה צריך שהסולת אין בולע כל כך כיון דתתאה גבר. אלא לרב צריך לקמוץ כיון דעילאה גבר ומיחם ליה. וכן הולכת סוגי' דמתני' דגבי נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו דלא בלע כולי האי וגבי נטף מרוטבו על (החרס) [הסולת] תנא יקמוץ את מקומו דבלע טפי מתרתי דלעיל דלא סגי ביטול את מקומו. וכי מסייע תלמודא לרב כוותיה מאריך התלמוד אע"ג דלא צריך הלכתא כשמואל דתתאה גבר.
